במשך כמעט 2 עשורים שאנו עוסקים ברגולציה.

בזמן הזה חווינו מגוון של תגובות על קשת החרדה בהתייחס למילה רגולציה, ולא תמיד בצדק. 

אנחנו פה להרגיע, כדאי להמשיך לגלול.

אם לחשוב בהיגיון, כולנו צרכני מזון. העובדה שישנם רגולטורים שדואגים לייצר חקיקה לעניין המזון שאנחנו רוכשים אמור להרגיע אותנו כצרכנים. 

המטרה של המאמר היא להבין מה זה אומר רגולציה של מזון ואיפה זה פוגש אתכן.ם.

 

1.    רישוי: ישנן דרישות רישוי שונות למפעלים, החל מרישיון העסק ועד לרישיון יצרן וחובת GMP אם אתם תוסף תזונה. מרלוגים יצטרכו רישיון יצרן לאחסון בקירור ויבואנים צריכים היתר יבואן רגיל ו/או נאות.   תוכלו לקרוא עוד על רישיונות יצרן ועסק בקישור הזה.  

2.    דרישות חקיקה: חקיקת המזון מבוססת על חוק הגנה על בריאות הציבור, תקנים ישראליים רשמיים, רפורמת "מה שטוב לאירופה" ותקנות/הנחיות נוספות.     

ישנם גם צווים וחוקים נלווים כמו צו הגנת הצרכן והנחיות של הממונה על הגנת הצרכן. 
הדרישות מתייחסות לייצור, הובלה, אחסנה וסימון של המזון לאורך התהליך. 

 

אי עמידה בדרישות הרגולציה עלולה להביא לעיצומים כספיים, לעצירת ייצור או שליחת מוצרים להשמדה, עיכובים בשחרור מזון מהמכס ויחד עם זה פגיעה במוניטין.

​

עמידה ברגולציה היא לא רק חובה חוקית – היא הדרך היעילה ביותר למנוע עיצומים כספיים, עיכובים בשחרור, פגיעה במוניטין וסיכוני בטיחות מזון.

3.  בטיחות מוצר – החובה לייצור, ייבוא ושיווק מוצר בטוח לשימוש הוא על העוסק במזון. (יצרן/יבואן/משווק) . באחריותכם לוודא שיש לכם תוכנית בטיחות מזון וסקר סיכונים מלא שמהווה חלק מהדרישות לרישיון היצרן שלכם. 

זה מה שנקרא בשפה המקצועית "תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית" והיא נדרשת לפי הרפורמה החדשה של משרד הבריאות. 

כמו בכל תחום, גם במזון, אי עמידה בחקיקה יכולה לגרור עיצומים כספיים כבדים על סך של 40,000₪ ליצרן קטן ו־80,000 ₪ ליצרן גדול.

(יצרן קטן/גדול – מחזור של עד או מעל 100 מיליון שח בשנה) 

 

ניהול נכון של איכות ובטיחות, דיגומים ובקרות שוטפות והטמעת נהלים פנימיים מצמצמים את הסיכון ומחזקים את העסק.
יונתני הנדסת מזון בעלי ניסיון עשיר במניעת תביעות ייצוגיות. חסכנו ללקוחותינו לאורך השנים סכומי עתק ע"י ניהול נכון ומניעה במקור.  
אל תתמודדו לבד עם הרגולציה, פנו אלינו לייעוץ מקצועי.